שכבה י״ב

בשכבת י״ב יש כ-180 תלמידים המחולקים ל-6 כיתות.

בשנה האחרונה של התלמידים בבית הספר, אנו מלווים ונערכים לקראת סיום לימודיהם, כשישנם קווים מנחים בעיצוב השכבה, הכוללים מספר צירי חשיבה:

  1. סיום בחינות הבגרות בהצלחה – לכל תלמיד צוות השכבה, ״תופר חליפה אישית״ על פי הצורך, שכוללת מעטפת תמיכה ומעקב אחר התקדמותו לפי תכנית הלימודים, הכוללת חלוקה לבחינות בגרות חיצוניות ופנימיות.
  2. פעילות חברתית המיועדת להעשרה ולחיזוק מיומנויות חברתיות וחשיפה לערכים, כגון פלורליזם, סובלנות, מודעות חברתית וסביבתית.
    במסגרת פעילות זו, השכבה יוצאת למסע השנתי להרי אילת, נוטלת חלק פעיל בתרומה לקהילה במסגרת ״מעורבות חברתית״, במקומות התנדבות כמו: ארגון לב ח״ש, אריזת מזון בגמ״ח נווה שאנן, תרומות מוצרי אפייה לבתי אבות, משלוחי מנות בפורים ועוד.
  3. הכנה לשירות משמעותי בצה״ל –ביקור משותף בלשכת הגיוס, במסגרת הצו הראשון, שיעורי חינוך בנושא, סדנות לקראת גיוס בהובלת קצינים בכירים, ״יום בעקבות לוחמים״ ברמת הגולן, וכן ארגון מפגש עם נציגי מכינות קדם צבאי.
  4. תהליכי פרידה וסיום – במחצית השנייה של שנת הלימודים, הצוות מוביל את התלמידים בתהליך של התבוננות לאחור על שנותיהם בתיכון, רפלקציה על תהליך ההתבגרות שלהם והכנה לפרידה מהמסגרת ויציאה לשלב הבא בחייהם כבוגרים.

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים