חדר היועצת – חט״ע

ברוכים הבאים לחדר היועצת

אתה אמיץ יותר ממה שאתה מאמין, חזק יותר מאיך שאתה נראה וחכם יותר מכפי שאתה חושב

(פו הדב)

אנו, יועצות בית הספר, שמות לנו למטרה לקדם את הרווחה הנפשית (wellness) של כל באי בית הספר הנמצאים בו: תלמידים, מורים, עובדים והורים. לטובת מטרה זו, אנו מסייעות לצוות החינוכי ביצירת אקלים חינוכי מיטבי, בו כל תלמיד יוכל להרגיש מוגן, בטוח, שייך, אהוב ובעל ערך.

מטרה זאת מתכתבת היטב עם התפיסה הבית ספרית אותה אנו מקדמים בבית-החינוך שלנו, שחרט על דגלו לטפח את שלומות האדם, החברה והסביבה.

אנו מאמינים כי אדם יציב , בעל חוסן, החש מוגן בחברה הסובבת אותו, יטפח את סביבתו ויצליח להתפנות ולממש את  כלל היכולות הטמונות בו.

מטרה חשובה נוספת העומדת לנגד עינינו, היא קידום הלמידה הרגשית והחברתית של התלמידים.

אנו אמונות על תחום הוראת ״כישורי חיים״, תכנית למידה חברתית-רגישה. במסגרת שיעורי כישורי החיים, נצייד את התלמידים בארגז כלים ישים ומשמעותי לחייהם. התכנית החינוכית והחברתית בבית הספר, מייצרת הזדמנויות לתלמידים ללמוד על עצמם, להתנסות בפיתוח כישורים אישיים ובינאישיים ולהתמודד עם מצבי לחץ, שינויים ומעברים, קונפליקטים ומצבים נוספים איתם הם מתמודדים.

אנו פועלות לסייע לתלמידים להגיע לתפקוד מירבי, להיות עבורם אוזן קשבת ולספק מענה ייעוצי בתחום הרגשי, החברתי והלימודי. 

הסיוע לתלמידים הינו ערך עליון בעבורנו ולשם כך חשובה הסינרגיה בינינו לבין הצוות החינוכי וההורים. שיתוף הפעולה בין כל הגורמים, יוביל להצלחתם האישית של כל תלמידה ותלמיד.

התוכנית הייעוצית נבנית בשיתוף מלא עם הרכזת הפדגוגית והצוות החברתי של ביה"ס זאת מתוך תפיסה ששיתוף פעולה זה מבסס את התפיסה הבית ספרית ומחזק את החוויה הלימודית רגשית של התלמיד.

המטרות הייעוציות – חינוכיות הן – 

  1. סיוע לצוות החינוכי בבית-הספר לקדם סביבה חברתית-לימודית מיטבית, המקדמת צמיחה רגשית בין-אישית, המעניקה תחושת בטחון, שייכות ומסוגלות לפתח עצמאות בקרב התלמידים
  2. פיתוח מודעות של המערכת החינוכית לצורכי הפרט, תוך רגישות והתייחסות אל השונות באוכלוסיית התלמידים והמורים, באמצעות יצירת תנאים המאפשרים ביטוי ייחודי (אותנטי)
  3. פיתוח תהליך ייעוצי שבו יגיע הפרט להכרת עצמו ולהכרת יכולותיו, נטיותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט עצמי
  4. טיפוח ופיתוח כישורים חיוניים שיעניקו כלים ויכולת התמודדות עם מצבי חיים משתנים מעולמו של התלמיד, לקראת צמיחה אישית ואורח חיים משמעותי בעתיד ("כישורי חיים" ו"אינטליגנציה רגשית")
  5. פיתוח כישורי חוסן (resiliency) של פרט ומערכת להתמודד עם תהליכים התפתחותיים ומשברים בלתי צפויים, וכן עם מצבי לחץ ומשבר המהווים חלק ממהלך החיים 
  6. סיוע בפיתוח התלמיד כלומד עצמאי הלוקח אחריות על למידתו, תוך הגברת מודעות בצוות ההוראה לתהליכי הלמידה שלו ושל תלמידיו
  7. פיתוח מודעות, רגישות, אמפתיה ואחריות לזולת, תוך הדגשת ערך התרומה והנתינה
  8. סיוע בפיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר, כיסוד לקיום אקלים מיטבי

 

תוכניות ייעוציות בשכבות – 

שכבת י – הדגש יינתן על הכרות וגיבוש כיתתי, חיזוק החוסן האישי ויכולת התמודדות עם שינויים ומצבי לחץ בגיל ההתבגרות, מיניות, זוגיות בריאה, מניעת עישון ושימוש בחומרים מסוכנים, גלישה בטוחה ברשת. 

שכבת יא – הדגש יינתן על חינוך למיניות ולזוגיות בריאה, מניעת אלימות מינית ואלימות זוגית, ארגון זמן והתמודדות עם לחץ לימודי לקראת בחינות הבגרות, מניעת התמכרויות וחוסן.

שכבת יב – הדגש יינתן על הכנה לשירות צבאי משמעותי, חוסן, מניעת התמכרויות, עיבוד תהליכי סיום ופרידה מביה"ס.

צוות היועצות מזמין אתכם לא להישאר לבד בעת קושי, או מצוקה, אלא לפנות ליועצת השכבה, לחשיבה משותפת ולקבלת סיוע

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים