לימודי חוק ומשפט

*דף הרחבה – מושגים:

1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

5. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.