פיזיקה

בפתח המאה ה-21 החינוך המדעי מהווה גורם מרכזי וחשוב בטיפוח ובפיתוח הידע של דור המחר.

בהקשר זה, פיזיקה כמקצוע מדעי-עיוני מהווה נדבך הכרחי להתפתחות החשיבה האנליטית של תלמידינו שוחרי המדע ובסיס ללימודי המשך בתחומי המדע והטכנולוגיה השונים.

הפיזיקה עוסקת בחקר החומר והאנרגיה והשפעתם על החלל הסובב אותנו.

המפגש הראשון של תלמידינו עם מקצוע הפיזיקה, הוא בכיתה ט׳ בה נלמדים מושגי יסוד, כגון:
מסה, משקל, כוח, זרם חשמלי, טמפרטורה, גלגולי אנרגיה ועוד.

במגמת פיזיקה נלמד את הנושאים הבאים:

  • אופטיקה גיאומטרית
  • מכאניקה ניוטונית
  • חשמל ומגנטיות
  • פיזיקה מודרנית

בנוסף התלמידים רוכשים כלים לתיאור, מחקר וניתוח תופעות פיזיקליות.

עבודה מעשית במעבדות החקר

לצד הלימודים התיאורטיים ופיתוח החשיבה האנליטית, מתנסים התלמידים בעבודה מעשית כחלק רב חשיבות בחווית לימוד המקצוע.

במסגרת זו, נחשפים התלמידים לשיטת מחקר מתקדמות בתחום המדעים ורוכשים מיומנויות בסיסיות של עבודת חקר במעבדה.

הצלחת בית ספרינו בבחינות הבגרות בפיזיקה עולה במידה ניכרת מעל לממוצע הארצי

כיצד מורכב ציון הבגרות?

מקצוע הפיסיקה הוא מקצוע היררכי שכל שלושת נושאי הלימוד הם נושאי חובה.

כדי לא לעוות את המבנה הדיסציפלינרי הוחלט ששניים מנושאי החובה יוערכו הערכה חיצונית ואחד מהן יוערך בהערכה בית ספרית.

70% – בחינה חיצונית – התלמידים ייבחנו על נושאי החובה, ״מכניקה״, ״אלקטרומגנטיות״ ו״מעבדה״

30% – הערכה פנימית – ״קרינה וחומר״

דרישות קבלה למגמה:

  • ציון שנתי בפיזיקה של 75 ומעלה בכיתה ט׳
  • לימודי מתמטיקה בהיקף של 4 או 5 יחידות לימוד
  • סקרנות, מוכנות להשקיע והתמדה בלימודים

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים