תכנית ייעוצית

ברוכים הבאים לחדר היועצת
"אני מאמין בעצמי כי אני זה אני והאמת בתוכי.
ואם רק אסתכל בתוכי, אמצא את הדרך שלי."
(יובל שם טוב)

מטרת העל שלנו, כיועצות ביה"ס, היא קידום הרווחה הנפשית (wellness) של כל באי ביה"ס הנמצאים בו: תלמידים, מורים , עובדים והורים. לטובת מטרה זו אנו מסייעות לצוות החינוכי ביצירת אקלים חינוכי מיטבי, בו כל ילד יוכל להרגיש מוגן ובטוח, שייך, אהוב ובעל ערך. אילו מהווים את הבסיס הדרוש לתלמיד להיות פנוי ללמידה ולמימוש הפוטנציאל הטמון בו. מטרה חשובה נוספת היא קידום הלמידה הרגשית והחברתית של התלמידים.

כיועצות ביה"ס אנו אמונות על תחום הוראת "כישורי חיים", תכנית למידה חברתית-רגשית. במסגרת שיעורי כישורי החיים התלמידים יצטיידו ב"ארגז כלים" ישים ומשמעותי לחיים אשר יסייע להם להתמודד עם משימות התפתחותיות ועם מצבי חיים שונים.

התוכנית החינוכית והחברתית בביה"ס מייצרת הזדמנויות לתלמידים ללמוד על עצמם, להתנסות בפיתוח כישורים אישיים ובין אישיים ולהתמודד עם מצבי לחץ, שינויים ומעברים, מצבי קונפליקט ומצבים רלוונטיים נוספים.

אנו שואפות לסייע לתלמידים להגיע לתפקוד מיטבי, להיות להם אוזן קשבת ולספק מענה ייעוצי בתחום הרגשי, החברתי והלימודי. שיתוף פעולה של הצוות החינוכי וההורים הינו ערך עליון בדרכינו לסייע לתלמידים. חשוב שכולנו, מורים, הורים ותלמידים, נעבוד בשיתוף פעולה ושכל אחד מאתנו יעשה את המיטב למען ההצלחה האישית וההצלחה המשותפת שלנו.

המטרות הייעוציות – חינוכיות הן

  1. לסייע לצוות החינוכי בבית-הספר לקדם סביבה חברתית-לימודית מיטבית, המקדמת צמיחה רגשית- תוך אישית ובין אישית, המעניקה תחושת בטחון, שייכות ומסוגלות ומפתחת אוטונומיה בקרב תלמידים , מורים והורים.
  2. לפתח מודעות של המערכת החינוכית לצורכי הפרט, תוך רגישות והתייחסות אל השונות באוכלוסיית התלמידים והמורים, באמצעות יצירת תנאים המאפשרים ביטוי ייחודי (אותנטי).
  3. לפתח תהליך ייעוצי שבו יגיע הפרט להכרת עצמו ולהכרת יכולותיו, נטיותיו ושאיפותיו מתוך שליטה וניווט עצמי.
  4. לפתח ולטפח כישורים חיוניים, אשר יעניקו כלים ויכולת התמודדות פעילה עם מצבי חיים מגוונים מעולמו של התלמיד לקראת צמיחה אישית ואורח חיים משמעותי בעתיד ("כישורי חיים" ו"אינטליגנציה רגשית").
  5. לפתח כישורי חוסן (resiliency) של פרט ומערכת להתמודד עם תהליכים התפתחותיים ומשברים בלתי צפויים, וכן עם מצבי לחץ ומשבר המהווים חלק ממהלך החיים .
  6. לסייע בפיתוח התלמיד כלומד עצמאי הלוקח אחריות על למידתו, תוך הגברת מודעות בצוות ההוראה לתהליכי הלמידה שלו ושל תלמידיו.
  7. לפתח מודעות, רגישות, אמפתיה ואחריות לזולת , תוך הדגשת ערך התרומה והנתינה.
  8. לסייע בפיתוח קשר של מעורבות ושיתוף פעולה בין ההורים ובית הספר, כיסוד לקיום אקלים מיטבי.

 

תוכניות ייעוציות בשכבות –

שכבת ז– עיבוד רגשי וחברתי של המעבר לחט"ב, בדגש על דפוסי התמודדות יעילים, תוכנית חוסן להתמודדות עם מצבי לחץ ומשבר, בריונות ברשת – הקניית כלים להתמודדות עם התופעה, ניהול זמן, תוכנית מניעה בנושא מניעת עישון, הטרדות מיניות – שיח אודות החוק, נורמות מקובלות, גבולות וכלים להתמודדות.

שכבת ח – גיבוש כיתה והעמקת ההכרות, הקניית הרגלי למידה, חברות ואהבה, דימוי גוף, הטרדות מיניות, גלישה בטוחה, השפעת המדייה, מניעת השימוש באלכוהול.

שכבת ט – חוסן,דימוי גוף, קבלת החלטות לקראת המעבר לחט"ע, תוכנית מניעה בנושא מניעת התמכרויות בדגש על חומרים אסורים, מיניות, פרידה לקראת התיכון.

שכבת י – הכרות וגיבוש כיתה, חיזוק החוסן האישי ויכולת התמודדות עם מעברים ועם מצבי לחץ בגיל ההתבגרות, מיניות, זוגיות בריאה, מניעת עישון ושימוש בחומרים מסוכנים, גלישה בטוחה ברשת.

שכבת יא – חינוך למיניות ולזוגיות בריאה, מניעת אלימות מינית ואלימות זוגית, ארגון זמן והתמודדות עם לחץ לימודי לקראת בחינות הבגרות, מניעת התמכרויות וחוסן.

שכבת יב – הכנה לשירות צבאי משמעותי, חוסן, מניעת התמכרויות, עיבוד תהליכי סיום ופרידה מביה"ס.

צוות היועצות מזמין אתכם לא להישאר לבד בעת קושי, או מצוקה, אלא לפנות ליועצת השכבה, לחשיבה משותפת ולקבלת סיוע.

 

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים