תכנית תמ״ר

תמר 2

מהי תכנית תמ"ר

תכנית תמ״ר היא תכנית הממירה (מחליפה) את בחינת הבגרות החיצונית בתנ״ך. 

התוכנית בנויה על למידה בדרך החקר, במגוון פרקטיקות של הוראה, למידה והערכה, ומשלבת פיתוח חשיבה מסדר גבוה.

תכנית זו הולמת את התפיסה הפדגוגית החדשה של בית הספר, בכך שהיא מעודדת למידה סקרנית ושיתופית המבוססת על דיאלוג ורלוונטיות לחיינו כיום. 

למי היא מיועדת

התוכנית מיועדת לתלמידי התיכון, כאשר הכיתות המשתתפות בתוכנית נבחרות ע"י צוות ההוראה.

מה מטרתה

מטרתה של התוכנית – לטפח לומד עצמאי, בעל כישורי חשיבה גבוהים, אשר יאפשרו לו להבנות ידע חדש תוך הפעלת חשיבה ביקורתית ויצירתית, תוך שילוב של למידה חווייתית ופעילה. 

אין צורך ללמוד חומר בע"פ, כדי להוציא אותו אח"כ על דף המבחן!

אז מה כן?

לאחר קריאה משותפת של הטקסטים המקראיים, הכרתם והבנתם, התלמידים מעבדים אותם במגוון דרכים עם צוות ההוראה ויחד הם בודקים את היחסים בין הדמויות, את מוסר ההשכל המשתקף מהם, הקשיים, הרלוונטיות לחיינו כיום ועוד.  

מהן מתודות ההוראה?

תהליך הלמידה מבוסס בעיקרו על למידת חקר מבוססת פרויקטים. כל נושא בתוכנית הלימודים נלמד ומוערך באמצעות פרויקט שונה.

תמר 1
תמר 2

דוגמאות לפרויקטים שהתקיימו

בניית תיק משפט–  לאחר למידת סיפורי אברהם בספר בראשית, ולאחר דיון כיתתי סוער על "עקדת יצחק" ומשמעויותיה; התחלקו התלמידים ל-3 קבוצות (תביעה, הגנה ושופטים). כל קבוצה התבקשה לבנות תיק משפט לאברהם אבינו. תוך כדי

עבודה על תיק המשפט, עברו התלמידים שיעורים על משפט פלילי ואזרחי, שלבי הליך המשפט, חוק העונשין וכדומה. בנוסף, הועברה לתלמידים הרצאה של עורך דין בנושאים אלה.

מבחן יצירתי– התלמידים נחשפו לשירים ולסיפורים הקשורים לסיפורי יצחק ויעקב בספר בראשית. הם למדו כיצד להתייחס לטקסט המקראי, כיצד להשוות, מה לחפש. כמו כן, קראו מאמרים בכיתה ולמדו כיצד לקשר אותם לטקסט הנלמד.

לאחר הלמידה בכיתה, נבחנו התלמידים מבחן יצירתי שכלל התייחסות לשירים ולמאמרים הקשורים לנושא.

 דוגמאות נוספות: למידה קבוצתית ומבחן קבוצתי, חיבור עמדה אישי, רפרט ועוד.

הלמידה בכיתה, בכל נושאי הלימוד, משולבת בהאזנה לשירים, קריאת מאמרים ועריכת דיונים. אנו מעודדים את התלמידים להביע דעה אישית על הנושאים הנלמדים, על הדמויות ועל הקונפליקטים העולים מן הטקסטים.

התלמידים ממליצים

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים