מועצת תלמידים חט״ב

מועצת התלמידים בבית החינוך מוכרת ע"י הנהלת בית החינוך שלנו כקבוצת מנהיגות נבחרת, שתפקידה לייצג את תלמידי החט"ב.

 לקבוצת מנהיגות זאת מקום מכובד ומשמעותי  בבית-החינוך שלנו והיא משתייכת לכלל קבוצות ההנהגה בית-חינוך אליאנס חיפה.

אנו בבית החינוך אליאנס מעודדים תלמידים לטול אחריות ולהנהיג עצמם זאת מתוך התפיסה הבית ספרית המטפחת אדם, חברה,סביבה.

אנו מאמינים כי תלמיד המגלה אחריות ומתאפיין בכישורי הנהגה, יהיה בבוא העת בוגר אכפתי, פעיל ומשפיע במרחבי חיו השונים.

 מועצת התלמידים היא גוף דמוקרטי שנבחר בבחירות המתקיימות בכל שנה מחדש.

מטרותיה העיקריות של המועצה, הן לייצג את התלמידים בבית הספר, לפעול למענם ולהיות גוף מנהיג ומוביל. 

המועצה שמה לעצמה כערך עליון את הדאגה והשמירה על זכויות התלמידים ומהווה חוט מקשר בין ההנהלה לתלמידים.

מועצת התלמידים מחויבת לאמנת מועצת התלמידים והנוער, המושתתת על ארבעה עקרונות:

  1. ייצוגיות
  2. מעורבות
  3. אחריות
  4. כבוד הדדי

 

בתוך כך, המועצה פועלת תחת תקנון הנקבע על ידה ברוח ״תקנון העל״ של מועצת התלמידים והנוער הארצית.

במועצה קיימים מספר תפקידים:

  • יושב ראש המועצה – אחראי על ניהולה השוטף של המועצה, ניהול המליאות ועוד
  • סגן יושב ראש המועצה – משמש כיד ימינו של יו״ר המועצה ומרכז את כלל הוועדות במועצה
  • מזכ״ל – אחראי על סדר וארגון, רשימות המועצה, כתיבת פרוטוקולים, ביצוע אישורי הגעה 
  • יו״ר ועדת נוער וקהילה – אחראי על ארגון הפעילויות השונות בבית הספר והוצאת יוזמות לפועל
  • דובר ויו״ר ועדת דוברות – אחראי על קשר ופרסום האירועים השונים המתקיימים בבית הספר. אחראי על שיווק המועצה והרשתות החברתיות.
  • יו״ר הועדה האתית משפטית – אחראי על זכויות התלמידים, תקנות המועצה וכל הנוגע לאתיקה במרחב הבית ספרי
  • מבקר המועצה – אחראי לוודא שהתנהלות המועצה והמזכירות בפרט מתנהלת בצורה תקינה. הכנת דוחות ביקורת ושיחות עם יו״רי הועדות השונים

יושבי ראש הוועדות מנהלים את ועדותיהם, קובעים את סדר היום ומעבירים את פגישות הוועדה השונות.

בכל שנה המועצה מארגנת פעילויות שונות, כגון יוזמות בנושאים שונים, קיום טקסים, הפנינג בחגים השונים ובימים מיוחדים.

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים