מש״צים

המש"צים משתייכים לקבוצה חשובה מבין קבוצות המנהיגות אותן אנו מטפחים בבית-חינוך אליאנס.

אנו מאמינים כי מש"צ המתנדב ליטול על עצמו להשפיע ולהוביל תחום כל כך חשוב, בו אהבת הארץ והאדם היא אבן יסוד מרכזית, הוא אדם ערכי המחובר לתפיסה הבית ספרית המטפחת אדם חברה וסביבה.

המש"צ כתלמיד בית-החינוך אליאנס, מיטיב להבין את החיבור העמוק בין שלושת המימדים עליהם נשענת התפיסה האקו הוליסטית שלנו, המציבה את האדם במרכז, דואגת לשלומותו ומלמדת אותו לתפקד בחברה, תוך שמירה  על הסביבה בת-קיימא.

מה זה מש״צים? (מדריכי של"ח צעירים)

מדריכי של״ח (שדה, לאום, חברה) צעירים. תלמידים מחטיבת הביניים והחטיבה העליונה, הפעילים בתוך בית הספר בפעילויות חברתיות שונות ובשדה, במסגרת פעילויות של״ח.

מקצוע השל"ח נלמד בכיתות ז׳ עד י׳ ומשלב לימודים בכיתה עם סיורים בשטח, תוך התנסות בחוויה לימודית אחרת הן בשיעורים והן בשדה. המקצוע מעודד לטיפוח אחריות אזרחית-מוסרית ודמוקרטית, מימוש עצמי, מעורבות חברתית תוך פיתוןח זיקה עמוקה ומחויבות לארץ ולמדינת ישראל.

שיעור של״ח מתקיים אחת לשבוע, כשבנוסף במהלך השנה ישנן יציאות לפעילויות שטח ובהן:

  • ימי שדה משימתיים (יש״מ) – יום סיור אותו מובילים המש״ים ומורה השל״ח.
    כל כיתה יוצאת ליום שדה אחת לכמה שבועות, כשמטרת הסיור לערוך מפגש בשטח עם הנושאים שנלמדו בכיתה.
  • מסעות של״ח – לינה משותפת בתנאי שטח באוהלים, או לעיתים באכסניות, במבנה שכבתי
  • סיורים במפעלים שונים
  • יום ניקיון של שביל ישראל
  • יום סיור בעקבות שחרור חיפה במלחמת העצמאות ועוד

המשצ"ים צטרפים לפעילויות השונות , מסייעים לצוותי החינוך ולמורי השל"ח ומהווים חלק מצוות ההובלה הבוגר.

איך הופכים למש״צים?

במהלך שנת ההכשרה בכיתות ח׳ לומדים פרחי המש״צים (פש״צים) את המיומנויות הבסיסיות אשר יכשירו אותם להיות מדריכי של״ח בבית הספר:

  • הדרכה
  • שדאות
  • התמצאות בשטח
  • בנייה מחנאית
  • ועוד

השתתפות פעילה כרוכה באתגר ובתרומה אישית, מאחר והפעילות תורמת להתפתחותם, לגיבוש זהותם ומימושם העצמי. היא מחזקת את אמונתם בכוחם וביכולתם לפעול ולהצליח בעשייתם, הגורמת להם סיפוק רב.

הפעילות בשדה מזמנת ליחיד ולקבוצה, אתגרים ומצבים הדורשים יכולת התמודדות נפשית וגופנית המסייעת לפיתוח החוסן של המש"צ, תורמת לעיצוב דמותו של הפרט ומזמנת מצבים לטיפוח רוח הצוות, שיתוף פעולה, אחריות הדדית ורעות.

איזו הכשרה הם עוברים?

המש״צים משתתפים בפעילות שבועית מודרכת על ידי מש״צים בוגרים (משב״ים) ויוצאים לפעילויות בחופשו חנוכה, פסח וחופשת הקיץ.

הכשרת המש"צים לשלביה השונים והתנסותם בתפקידי מנהיגות יקנו לבוגרים מודעות, מעורבות, אחריות אישית וציבורית, מסירות ומחויבות ערכית לעמם, ארצם ומולדתם והם יתרמו לקהילה ולחברה, במסירות נחישות והתמדה, ובכך ישמשו דוגמה ומופת לחבריהם.

 

הכרת הארץ ואהבת המולדת היא מטרתם המרכזית של פעילויות השל"ח וידיעת הארץ בקרב בני הנוער. אהבה למולדת מספקת לבני הנוער את הכוח לעשייה והגשמה. מדריכי השל"ח הצעירים, המש"צים, מהווים את אחד מעמודי התווך של אותה פעילות ועשייה. מסגרת המש"צים נועדה לגבש שכבה איכותית, משפיעה ומובילה בקרב הנוער. המש"צים (תלמידים מחטיבות הביניים והחטיבה העליונה) פעילים בתוך בית הספר בפעילויות חברתיות שונות- ובשדה במסגרת פעילויות השל"ח.

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים