סוציולוגיה ופסיכולוגיה (מדעי החברה)

מדעי החברה הינו מקצוע בחירה המשלב לימודי סוציולוגיה ופסיכולוגיה בהיקף של חמש

יחידות לימוד:

  • לימודי סוציולוגיה בהיקף של 2 יח"ל
  • לימודי פסיכולוגיה בהיקף של 2 יח"ל
  • כתיבת עבודת חקר בהיקף יחידת לימוד אחת במהלך כיתה י"ב 

תכנית הלימודים וההערכה במדעי החברה:

  • תלמיד הבוחר ללמוד מדעי החברה, ייבחן בתחום דעת אחד במבחן בגרות חיצוני.
    תחום הדעת השני ועבדת החקר, יהיו להערכה בית ספרית מגוונת
  • בתחום הדעת שנבחר להערכה חיצונית, נקבעו ליבה משותפת של ידע ומיומנויות שעליה יתקיים מבחן הבגרות ופרקי בחירה והעמקה להערכה בית ספרית מגוונת
  • המקצוע שנבחר להיבחנות פנימית יילמד בדרכי למידה והערכה מגוונת, בהתאם למסמכ תכנית הלימודים

סוציולוגיה

גורלו של אדם אינו נתון אך ורק ביד המקרה.

האדם אינו מנותק מן הסובב אותו, ומחשבותיו ומעשיו אינם נקבעים אך ורק על ידי מה שמכונה בפי הפילוסופים "רצון חופשי". נהפוך הוא, כל אחד מאתנו מקבל מדי יום החלטות חשובות במישור האישי, אך הוא מחליט זאת במסגרת הזירה הרחבה יותר המכונה "חברה" המשפחה, בית הספר, הקהילה או העולם – הגדול.

התבונה הסוציולוגית, היא ביסודה הכרה בכך שהעולם החברתי מכוון את מעשינו והכרעותינו, כשם שחילופי העונות משפיעים על האופן שבו אנחנו מתלבשים או מבלים. מאחר והסוציולוגים יודעים רבות על דרכי פעולתה של החברה, הם יכולים לנתח ולנבא במידה לא מבוטלת של דיוק כיצד נתנהג בעתיד. (משוניס, ג "הפרספקטיבה הסוציולוגית " בתוך סוציולוגיה האוניברסיטה הפתוחה 1999).

תוכנית הלימודים בסוציולוגיה 

עוסקת בקשר שבין האדם והחברה הסובבת אותו. 

שתי היחידות הנלמדות עוסקות בתרבות בה אנו חיים, המשפחה בעבר לעומת המשפחה הפוסט-

מודרנית, השפעת הסביבה על עיצוב אישיותו וחייו של האדם לאורך חייו וכן הקבוצה החברתית כמרכיב חשוב בחיי הפרט והחברה. 

במסגרת הלימודים נחשפים התלמידים למגוון תיאוריות חברתיות ורוכשים כלים מדעיים המאפשרים לתאר ולחקור תופעות חברתיות.
נושאי הלימוד קשורים לאקטואליה ולחייו של התלמיד. השעורים בכתה מתבצעים בצורה חווייתית.

פסיכולוגיה

  • כיצד אנו משפיעים על הסביבה וכיצד היא משפיעה עלינו?
  • מה גורם לנו להימשך אל אנשים מסוימים?
  • איך אנו חושבים? לומדים? זוכרים? תופסים?
  • מה משפיע על הנפש שלנו?
  • מיהן הדמויות החשובות המשפיעות על התינוק במהלך התפתחותו?
  • מה משפיע על עיצוב האישיות?
  • האם האישיות משתנה עם השנים?
  • מהם מצבי לחץ וכיצד ניתן להתמודד איתם?

הפסיכולוגיה כתחום מחקר עוסקת בחקר נפש והתנהגות האדם ומתמקדת במנגנונים ובתהליכים של למידה, זכירה, תפיסה, מוטיבציה התפתחות ועוד.

מה כוללים הלימודים?

  • רכישת ידע תיאורטי רחב ומגוון מתחומי הדעת של הפסיכולוגיה
  • פיתוח סקרנות ביחס למורכבות ההתנהגות האנושית הגלויה והסמויה
  • פיתוח חשיבה מדעית
  • פיתוח היכולת לקשר בין הרמה התיאורטית-מחקרית לבין אירועים בחיי האדם והחברה.
  • פיתוח מיומנויות, כגון התנסות בכתיבת מערכי מחקר (הצבת השערות, הגדרת משתנים
  • ובחירת כלי מחקר ואוכלוסיית המחקר), קריאת טקסטים בפסיכולוגיה והבנתם ועוד.

כחלק מתהליך הלמידה, ננסה לפתח מודעות למורכבות ההתנהגות האנושית ולמבנים אישיותיים,

המשפיעים על התנהגותנו, כמו דימוי עצמי ומסוגלות עצמית.
ניישם ערכים של קבלה, כבוד, וסובלנות לאחר באמצעות ניתוח תגובות למצבים מגוונים. ננסה לפתח הבנה ומודעות לאופן תפיסתנו את עצמנו ואת האחרים.

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים