שכבה ח׳

בשכבת ח׳ ישנן 8 כיתות, ובהן כיתת יזמות, מת״ת (מנהיגות, תקשוב, תקשורת), מצוינת מדעית, כתו״ם וחינוך מיוחד. 

כיתת יזמות, משתתפת בתוכנית יזמים צעירים. תלמידי כיתות מת"ת, בנוסף למקצועות אשר נלמדים בשכבת ח', לומדים מחשבים ופיזיקה. כיתת מצויינות מדעית, מגבירים את לימוד מקצוע המדעים ומשתתפים בפרויקטיים שונים העוסקים בבעלי חיים בחיפה. כיתת כתום, זוהי כיתה שהלמידה בה מתבססת על שימוש במחשבים.

נציגי הכיתות משתתפים בפרויקט ייחודי בעיר חיפה, ״קירות בית הספר אינם גבולותיו״, במסגרתו יוצאים התלמידים פעם בשבוע ללמידה מחוץ לבית הספר.הם מתנסים בלמידה בתחומי עניין שונים עם מומחי תחום בתוך העיר, כגון:

  • לימודי תיאטרון – מתקיימים בתיאטרון חיפה, וכוללים מפגשים עם שחקנים ובמאים והתנסות במיומנויות הקשורות לעולם הבמה.
  • לימודי ספורט ימי – מתקיימים בביה"ס לספורט ימי, וכוללים התנסות במיומנויות ספורטיביות הקשורות לספורט גלישת הרוח.
  • שיווק דיגיטלי – מתקיים בבית מילר, התלמידים לומדים לבנות ולהשתמש בתוכנות ובאפליקציות לקידום ושיווק יוזמות ורעיונות.
  • מרחבי לימוד נוספים: מוזיאונים, מתחמי ספורט ועוד….

את השכבה מלווה יועצת, אשר פוגשת כל כיתה פעם בשבוע לשיעור בנושא כישורי חיים. במסגרת השיעורים, התלמידים משוחחים על נושאים רלוונטיים לגיל ההתבגרות.

כמו כן, היועצת פוגשת את התלמידים לשיחות אישיות.

במסגרת יישום תפיסת בית הספר המטפח אדם, חברה, סביבה, צוות המחנכים בשכבה מאמין ביכולותיהם של תלמידי השכבה לנהל ולארגן באופן עצמאי אירועים ופעילויות שונות בשכבה.

צוות המחנכים נפגש פעם בחודש עם נציגי עמותת מב"ע – מרחבים בניהול עצמי, המציגים את עקרונות הניהול העצמי בכל כיתה. במסגרת זו, ארגנו התלמידים בכוחות עצמם פעילויות שונות ובהן פעילות גיבוש כיתתית, מסיבה שכבתית. כמו כן, קבוצת תלמידים עוסקת בשיפור נראות השכבה והכיתות, על פי עקרונות הניהול העצמי. בעזרת תוכנית זאת התלמידים לומדים ליטול אחריות וליזום, המורים לומדים לשחרר ולאפשר לתלמידים ליטול את שרביט ההובלה השכבתית.

 כחלק מיישום התפיסה הבית ספרית, אנו מעודדים את התלמידים לפעול בתחומים השונים. תלמידי השכבה השתתפו בניקוי חופי חיפה, לקחו חלק באריזת מזון למשפחות נזקקות, התנדבו במסגרות שונות, אספו משלוחי מנות והעברתם לאוכלוסיות נזקקות ועוד.

הצוות החינוכי של שכבת ח' מאמין בדיאלוג פתוח, מכבד ואמיתי בין צוות המורים לתלמידים. הצוות מתמיד לנהל שיחות אישיות ומעגלי שיח עם תלמידי השכבה בנושאים הקשורים לחייהם בבית הספר ומחוצה לו.

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים