שכבה ט׳

בשכבת ט' ישנן 8 כיתות, בהן 2 כיתות מת״ת (מנהיגות, תקשוב, תקשורת), 1 כיתת מצוינת מדעית, 1 כיתת כתו״ם  [כיתה תלמיד ומורה] ו-2 כיתות חינוך מיוחד. 

תלמידי כיתות מת״ת, בנוסף למקצועות הנלמדים, מתוגברים במתמטיקה, פיזיקה ומחשבים.

תלמידי מצוינות מדעית, מתוגברים במקצועות המדעים ומשתתפים בפרויקטים שונים, העוסקים בבעלי חיים בחיפה, בניית חדרי בריחה העוסקים בנושא איכות הסביבה ועוד.

כיתת כתו״ם, היא כיתה בה משובלים מחשבים ניידים בתהליכי ההוראה והלמידה בכיתה ובבית.

במסגרת יישום תפיסת בית הספר המטפח אדם, חברה, סביבה, צוות המחנכים בשכבה מאמין ביכולותיהם של תלמידי השכבה לנהל ולארגן באופן עצמאי אירועים ופעילויות שונות בשכבה.

כחלק מהתפיסה, נציגי הכיתות משתתפים בפרויקט ייחודי בעיר, ״קירות בית הספר אינם גבולותיו״, במסגרתו יוצאים התלמידים פעם בשבוע ללמידה מחוץ לבית הספר ומתנסים בלמידה בתחומי עניין שונים עם מומחי תחום בעיר, כגון:

  • לימודי תיאטרון המתקיימים בתיאטרון חיפה, וכוללים מפגשים עם שחקנים ובמאים וכן התנסות במיומנויות הקשורות לעולם הבמה
  • לימודי ספורט ימי, המתקיימים בביה״ס לספורט ימי וכוללים התנסות במיומנויות ספורטיביות הקשורות לספורט גלישת הרוח
  • שיווק דיגיטלי – מתקיים בבית מילר, במסגרתו התלמידים לומדים לבנות ולהשתמש בתתוכנות ובאפליקציות לקידום ושיווק יוזמות ורעיונות
  • מרחבי לימודי נוספים: מוזיאונים, מתחמי ספורט ועוד

 

בשכבה ישנן נציגות המשתתפות בפרויקטים לקידום תלמידות למקצועות טכנולוגיים, כמו ״את״ להייטק, NG רפא״ל.

את השכבה מלווה יועצת, אשר פוגשת כל כיתה פעם בשבוע לשיעור בנושא כישורי חיים. במסגרת השיעורים, התלמידים משוחחים על נושאים רלוונטיים לגיל ההתבגרות ומקבלים כלים להסתגלות חברתית ולמנהיגות.

כחלק מיישום התפיסה הבית ספרית, אנו מעודדים את התלמידים לפעול בתחומים השונים. תלמידי השכבה השתתפו בניקוי פארק הקישון, חופי הים, לקחו חלק באריזת מזון למשפחות נזקקות, התנדבו במסגרות שונות, איסוף משלוחי מנות והעברתם לאוכלוסיות נזקקות ועוד.

לקראת המעבר לתיכון, מתקיימת סדנת מעברים שמטרתה לספק לתלמידים אינפורמציה מוקדמת על הצפוי להתרחש. במהלך הסדנא, מקבלים התלמידים כלים וכישורים רלוונטיים למעבר, וכן עזרה בבחירת המקצועות המוגברים ופיתוח תחושת המסוגלות להתמודד עם המעבר.

הצוות החינוכי של שכבת ט'  מוביל את השכבה ומשמעותי לתלמידיו. מאמין בדיאלוג פתוח, מכבד ואמיתי בין צוות המורים לתלמידים. הצוות מתמיד לנהל שיחות אישיות עם תלמידיו ומכיר כל אחד מהם באופן אישי.

המשך תפיסה בית ספרית

*דף הרחבה – מושגים:

  1. שלומות- well-being – רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פעילות גופנית, פיתוח מודעות עצמית, חברתית, סביבתית ועוד.
  2. תפיסה אקו- (הוליסטית אקולוגית-הוליסטית) – גישה המביטה על העולם (האדם/החברה/הסביבה) מנקודות מבט שונות מגוונות, ומשלבת ביניהן לכדי ראיה שלמה (כמ מבט בקלידוסקופ). 
  3. הומאוסטזיס – מצב של שיווי משקל ביולוגי המוביל ליציבות סביבתית.
  4. קיימות (באנגלית: Sustainability) – היכולת לקיים תהליך או מצב לאורך זמן. באקולוגיה, מערכת בת קְיָמָא, היא מערכת שהמגוון הביולוגי שלה ופוריותה נשמרים לאורך זמן. ביצות ויערות בוגרים ובריאים הם דוגמאות למערכות ביולוגיות בנות קיימא. עבור בני האדם, קיימות היא הפוטנציאל לחיים של רווחה בטווח הרחוק, מבחינה סביבתית, כלכלית וחברתית.

מערכות אקולוגיות וסביבות בריאות מספקות סחורות ושירותים חיוניים לבני האדם וליצורים חיים אחרים.

ישנן שתי דרכים עיקריות לצמצום פגיעת בני האדם במערכות האקולוגיות ולשיפור השירותים שהם מקבלים מהן:

  1. ניהול סביבתי (Environmental management) – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחומי מדעי כדור הארץ, מדעי הסביבה והביולוגיה של שמירת הטבע (Conservation Biology). 
  2. ניהול הצריכה של האנושות – גישה זו נשענת ברובה על ידע מתחום הכלכלה. ההשלכות החברתיות והאקולוגיות של הפעילות הכלכלית יוצרות נקודות השקה בין הכלכלה ובין הקיימות. כלכלה של קיימות היא כלכלה אקולוגית שמשולבים בה היבטים חברתיים, תרבותיים, בריאותיים ופיננסיים.

בצעידה לקראת קיימות ישנם אתגרים חברתיים, שמעורבים בהם חוקים לאומיים ובינלאומיים, תכנון עירוני, תחבורה בת קיימא, סגנון חיים מקומי ואישי וצרכנות אתית. ניתן לעשות שינויים בתחומים רבים של החיים לטובת הקיימות: בצורת המגורים (למשל, כפרים אקולוגיים וערים בנות קיימא), בדרך ההסתכלות על מגזרים כלכליים ועל פרקטיקות מקצועיות (פרמקלצ'ר, חקלאות בת קיימא, בנייה ירוקה), בפיתוח מדעי של טכנולוגיות חדשות (אנרגיה מתחדשת), ובסגנון החיים האישי (למשל, קניה של מוצרי יד שנייה או השכרת ושכירת מוצרים).

*פיתוח בר-קיימא – אמצעי לניצול משאבים אשר מטרתה לענות על צרכי בני האדם לצד שימור הסביבה, כך שצרכים אלה ייענו בנוסף להווה – גם בעתיד הקרוב.
ועדת ברונדטלנד (Brundtland Commission) ניסחה את ההגדרה המצוּטטת ביותר של פיתוח בר-קיימא ולפיה זהו פיתוח "העונה על צורכי ההווה בלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם".

תחום פיתוח בר-קיימא יכול להתחלק באופן מושגי לשלושה מרכיבים: פיתוח בר-קיימא סביבתי, פיתוח בר-קיימא כלכלי ופיתוח בר-קיימא חברתי-מדיני.

  1. תפיסה אקולוגית – תפיסה המסתכלת באופן הוליסטי על מרקם היחסים בין האדם, החברה והסביבה ומתייחסת אליהם ככלים השלובים המשפיעים ומושפעים זה מזה.

חברתי ערכי

תפיסה שש שנתית

תכנית חברתית

תכנית ייעוצית

מנהיגות תלמידים